15 יום לבחירות, ותוך כדי הדיונים הערים בפרשת מניות הפלדה, תאגיד הצוללות הגרמני טיסנקרופ והקלטות גנץ, קמנו הבוקר לאירוע מכונן, טיל ששוגר מדרום רצועת עזה פגע פגיעה ישירה בבית במושב משמרת באזור השרון הבית כמעט ונחרב, ופצע 7 מבני המשפחה. המחיר – שבעה בני אדם נפצעו כאשר רק בנס לא נגבו פגיעות בנפש, זאת מלבד פגיעות משמעותיות ברכוש.

אירוע מכונן? לאחר שהוכרז מעל כל במה אפשרית, כי 'דין עוטף עזה כדין תל אביב' ולאחר שגשם המרגמות ואלפי בלוני התבערה שוטפים את יישובי הדרום, זאת בהמשך למטח הטילים משבוע שעבר לעבר גוש דן שעבר ללא תגובה אמתית, מדוע דווקא זה נחשב לאירוע מכונן? אלא שאירוע זה בכוחו לקחת בחירות לכאן או לכאן.

ראש הממשלה נתניהו או כפי שהינו מצטייר כ'מר ביטחון' זיהה את הפוטנציאל כאמור, ומיהר להודיע שיקצר את ביקורו בארה"ב וישוב ארצה, וויתר על הנאום האגדי בועידת איפק (והאפשרות לשוב עם פולארד במטוסו..) גם אם לא סוכלה חתימת הצו הנשיאותי בדבר הכרה ברמת הגולן במעמד ראש הממשלה, בכל מקרה הוא ייאלץ לגבות מחיר יקר וכואב לשם יצירת משוואה חדשה אשר תבטיח את כיסאו ותחפה על הקרדיטים אשר נלקחו ממנו בזמן קריטי.

גביית מחיר מארגון טרור, הינה הטלת מהלומה צבאית ממשית וממושכת זאת במקביל לחידוש הסיכולים הממוקדים מה שכנראה יקרה בשעות הקרובות, מהלומה זו כפי הנראה תגרור תגובה כפי שכבר הצהירו ראשי הג'יהאד, מה שמבטיח הסלמה מהירה, כאשר הסוף לסבב הלחימה לא יראה באופק ולהזכירכם זאת כשבועיים טרם הבחירות.

הבוקר הצהיר ח"כ אבי דיכטר יו"ר וועדת חוץ וביטחון בראיון כי "הדרג המדיני לא יהסס לצאת למבצע בעזה – גם במחיר של דחיית הבחירות".

ונשאלת השאלה, מהי ההתייחסות החוקית משפטית לדחיית בחירות עקב מצב לחימה? האם נדחו בישראל בעבר בחירות עקב כך? והאם ישנה היתכנות לדחיית הבחירות כעת?

נתחיל בשאלה השנייה, בעבר נדרשה הכנסת פעם אחת בלבד לדחות את הבחירות עקב מצב לחימה, היה זה בכנסת השמינית בשנת 1973 עקב מלחמת יום הכיפורים, הבחירות אשר היו אמורות להתקיים בחודש אוקטובר נדחו לסוף דצמבר אותה שנה היינו דחייה של כחודשיים, לצורך דחיית הבחירות נחקק חוק מיוחד על ידי הכנסת 'חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות' כהוראת שעה.

בנוסף, פעמיים התעורר חשש של דחיית הבחירות עקב סבב לחימה. בפעם הראשונה היה זה בבחירות לכנסת ה18 בשנת 2009 כאשר כשבועיים טרם הבחירות החל מבצע 'עופרת יצוקה', בפעם השנייה היה זה בבחירות לכנסת ה19 בשנת 2013 כאשר כחודשיים לפני מועד הבחירות החל מבצע 'עמוד ענן', במקרים אלו נערכו הבחירות בסופו של יום כמתוכנן.

לשאלתנו הראשונה, מהי ההתייחסות החוקית משפטית לדחיית בחירות עקב מצב לחימה, עונה חוק יסוד הכנסת. החוק קובע כי תקופת כהונתה של כנסת תהיה 4 שנים, החוק מפרט בנוסף את החריגים בהם ניתן להאריך את כהונת הכנסת (א) בחוק שנתקבל ברוב של 80 חברי כנסת. (ב) אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת הבחירות בעיתן (דוג' מלחמה ובמקרים מסוימים מבצע צבאי), אך מוסיף החוק ואומר כי תקופת ההארכה היא לתקופת המניעה בלבד ולא תעלה על הזמן המתחייב מן הנסיבות המיוחדות.

כך או כך, במהלך מבצע עופרת יצוקה כשעלתה השאלה בדבר דחיית הבחירות עקב נסיבות מיוחדות המונעות את עריכת הבחירות בעיתן, סברה היועצת המשפטית של הכנסת דאז גב' נורית אלשטיין כי לצורך דחיית הבחירות דרוש רוב של 80 חברי כנסת, היינו רוב של 80 חברי כנסת פלוס נסיבות מיוחדות, וזאת בכדי שהכרעה בעניין כה מהותי לדמוקרטיה לא תושפע משיקולים מפלגתיים או אישיים צרים.

האם יש היתכנות לדחיית הבחירות כעת? ניסיון העבר מלמד, שלא דוחים בחירות בנקל גם כאשר מתקיים מבצע צבאי שאינו מלחמה, כל שנותר הוא להמתין להתפתחויות בתקווה שלא נגיע לשם, בכל מקרה במידה ויידרשו לכך הדבר ייעשה בנסיבות מיוחדות וחריגות וברוב של 80 חברי כנסת.

נמתין ונווכח, מה שבטוח – יהיה מעניין.